אודות האתר

שניים מהאתגרים הכי מורכבים בדיפלומה הם כיצד אני מתעד את העשייה שלי? וכיצד אני מציג את הדיפלומה?
לרוב יהיה איזה שהוא קשר בין התשובות לשתי השאלות הללו, מן הסתם. במקרה שלי, תיעוד היה ועודנו נקודת חוזק. זאת אומרת, כשאני מתבונן על עצמי לרוב אני לא מרגיש כך, אבל כשאני מתבונן על אחרים שמבסיבי, אני מקבל מהם את הרושם הזה חזרה.

אני חושב ששריר התיעוד התפתח אצלי לא במקרה במהלך השנים בהם התפרנסתי כמתכנת. בתכנות תיעוד זה סוג של מומחיות בפני עצמה, ואם מבצעים אותה טוב חוסכים המון זמן ועל כן גם כסף. התיעוד בדיפלומה חשוב באותה המידה כמו בתכנות. התיעוד בתכנות, ממש בתוך הקוד עצמו, מאפשר לאדם שמעולם לא ראה את התוכנה אבל מכיר את השפה להבין מה קורה בפנים. בנוסף, הוא מאפשר לאדם שכתב את התוכנה להזכר במקומות חשובים בקוד ולהעניק תשומת לב לסימונים שהשאיר מאחור. התיעוד בפרמקלצ'ר משחק תפקיד דומה עבור המתכנן והשותפים, הלקוחות או המשתמשים של אותה מערכת שתוכננה.

אז איך אני מתעד את העשייה שלי?

מערכת תיעוד הדיפלומה

כמו שאפשר לראות גם בתכנון הלמידה הפעילה שלי, את התיעוד סביב הדיפלומה התחלתי כבר לפני שהתהליך עצמו החל, באמצעות אתר "בידיים".

עם תחילת תהליך הדיפלומה, סקרתי מספר כלים ממוחשבים שיעזרו לי לתעד לטווח רחוק תוך ידיעה שכמות החומר המתועד תהיה גדולה. ממגוון הכלים בחרתי את תוכנת מפות החשיבה Xmind, תוך כדי שאני משתף עם גלעד (מנחה התהליך) את המפה הראשית (לה קראתי מפת התמצאות), שמכילה את תהליך התכנון, בתוך תקיית הקבצים הגדולה שמכילה גם את כל המפות, תמונות ושאר מסמכים נלווים שלא נכנסו למפת ההתמצאות.

בשלוש וחצי השנים האחרונות נאספו מאות מסמכים, תמונות ומפות חשיבה המתעדות את התהליך. כמות גדולה כל-כך עד שמרוב פרטים, לא רואים את השלם. על כן, החלטתי שעלי לייצר שתי פנים לדיפלומה:

האחת, המורכבות שמתחת לפני השטח, כמו שהיא מתבטאת בתקיית הדיפלומה שלי כמות שהיא, שולחן עבודה מלוכלך עם סדר פנימי שלוקח זמן להפנימו. את תקיית הדיפלומה בשלמותה, נכון לתאריך סיום הדיפלומה, סוף אוקטובר 2014, ניתן למצוא כאן. השנייה – סיור ממבט ציפור על התהליך, כזה שמטשטש את פרטי הפרטים אך מדגיש את ההקשרים ויחסי הגומלין, הדרך והתהליך.

לשם כך בניתי את האתר הזה, שנועד לספר את הסיפור בצבעים וריחות עזים וברורים, ללא הרזולוציה של התכנון שלעתים מרגישה כמו התפלספות טכנית לאדם שאינו המספר עצמו.

על האתר

תכנון אתר זה היה משימה מורכבת בפני עצמה, כזאת שקשה להיות מרוצה בסופו של דבר מהתוצר הסופי, אם אתה שוכח לרגע שהתוצר אינו המטרה אלא הדרך, המצב (State of being), היא החשובה.

למי שנתקל בדיפלומה או בפרמקלצ'ר (או בשני המושגים) בפעם הראשונה, אני ממליץ לעבור קודם על הבסיס – עמודי הכניסה לאתר: אודות האתר, אודות תכנית הדיפלומה, ואודותיי.

מה באתר?

ואחרי שיישרנו קו (כמובן, כמה שניתן) על הרקע למאורע שלשמו התכנסנו, באתר ניתן לסייר בשתי דרכים:

• הדף הראשי של האתר מחולק לפרולוג, ממשיך בעשרת התכנונים שהחלטתי להגיש בתוך תיק הדיפלומה, ומסיים באפילוג. מסע דרך כל אחד מהתכנונים עוזר להתמקד בתכנון ולנקות את רעש הרקע מכל שאר הסיפורים המשתלבים הלוך וחזור בתוך התהליך. כך למשל, תכנון מס' 6: קחו את הקיימות. בידיים. מספר על תהליך התכנון, היישום והמשוב החוזר חלילה של אתר "בידיים".
• לא חשוב פחות מהיכולת להסתכל על כל תכנון בנפרד, ובשונה ממפת ההתמצאות שאותה ניתן להוריד למחשב ולסייר בה כמפת חשיבה ענקית, החלטתי להוסיף דרך נוספת להתבוננות בתהליך, ולצורך זה בחרתי את ציר הזמן. ציר הזמן מאפשר לפגוש את כל העשייה הקשורה לכל עשרת התכנונים וגם קצת מעבר, מבלי לוותר על אף תכנון. הכרונולוגיה

ולמי שרוצה לראות את התיעוד במלואו?

יכולות להיות כל מיני סיבות שתרצו לראות את הכל. ובהכל אני מתכוון לה-כל. בין אם אתם אחד מהדיפלומאים שנדרשו להעריך את עבודתי, אם התחלתם תהליך דיפלומה ואתם מעוניינים לקבל רעיונות או קנה מידה לתיעוד, או סתם מתוך סקרנות – תוכלו למצוא אותה כאן. כדי לצפות במפות התכנונים תזדקקו לתוכנה Xmind, אותה תוכלו להוריד כאן, בחינם.

התקייה מחולקת (כמו בתמונה שלמטה), לעשר תקיות התכנונים, ממוספרות מ1 ועד 10, תקייה נוספת המתעדת את אירוע הצגת הדיפלומה, ותקיית תעוד הנחיה. בנוסף, קיים קובץ יחיד בתקייה הראשית העונה לשם "מפת התמצאות". זה הקובץ שעליכם להתחיל ממנו, הוא יוביל אתכם בתוך כל שאר המפות והקבצים הרלוונטיים. אם בכל זאת תחליטו שאתם רוצים לראות הכל עד לאחרון המסמכים, אתם מוזמנים לסייר בין התקיות עצמן.

להוריד את Xmind ולפתוח את הקובץ "מפת התמצאות" שבתקייה הראשית

כיצד נבחר השם?

קיימתי עם חברים דיון ארוך על גבי הרשת אודות השם המתאים ביותר לאתר זה. מי שהעלתה את הרעיון הגאוני הזה הייתה אחותי. השם מורכב מהמילה Permaculture, כמובן, והכינוי Che שדבק לי בכמה מעגלים ונשאר עד היום. השילוב יצר צליל שנשמע סלנגי פרמקלצ'ה. אני קורא אותו עם מבטא ג'מייקני, וזה מצחיק אותי. מספיק טוב, לא?