אתר בידיים הוקם הרבה לפני תחילת הדיפלומה. כשבניתי אותו לראשונה, בכלל לא חשבתי שהוא יגיע למקום שבו הוא נמצא היום. חשבתי יותר על בלוג אישי מגניב מעל אתר עם 40,00 כניסות חודשיות. באותו זמן בדיוק הייתי פרילנסר, והחלטתי שבזמן שאני ממתין לעבודה, עדיף שאני כבר אעשה משהו חיובי עם הזמן, שגם יציג את היכולת שלי כמפתח. הסיבה השנייה שבזכותה הוקם האתר מתחלקת לשניים: כל מיני דברים שאני עושה-זאת-בעצמי, ואנשים אחרים בטח מחפשים באינטרנט, ובו זמנית סוג של תיק "עבודות פרמקלצ'ר".
כבר בשנה הראשונה של האתר היה אפשר לראות שמשהו קורה כאן. חברים רבים פנו אלי וסיפרו לי שיש להם משהו שהם רוצים לכתוב עליו, לתעד אותו, ואני התחלתי להבין שמשהו כאן עושה שכל לקוראים ולגולשים. מצויד בתובנות דומות שיש לי מעולם התכנות האלטרואיסטי עד מאוד, סיכמתי את השנה הראשונה, כאן. אז האתר עוד נראה אחרת לגמרי. לא הצלחתי למצוא תיעוד של האתר עצמו, אך מצאתי בבוידם הווירטואלי את תמונת הרקע המיתולוגית שלו, שלגולשים הראשונים היא בוודאי מעוררת זיכרונות. פשוט אספתי מספר חפצים וצילמתי אותה על העשב החורפי ליד האוהל שלנו בכליל אי שם בפברואר 2010. קשה להאמין אבל ככה זה נראה בהתחלה.
הרקע הישן של האתר. קשה להאמין אבל ככה זה נראה בהתחלה
היה במסע הזה הכל. רגעים של כפירה מעורבבים עם זיקוקים של הארה. נקודת ההתחלה הייתה ידועה אך הסיום (כמו תמיד) אינו ידוע, רק מורגש, מציץ לרגע ואז שוב נעלם, מזכיר שסופים הם רק אשלייה של הדמיון.
In this journey, i had it all. Moments of disbelief, mixed with flares of enlightment. The starting point was known but the ending (as always) was not, only felt, glancing for a moment, and then vanish again, as a remainder that ends are only figments of our imagination.
היה במסע הזה הכל. רגעים של כפירה מעורבבים עם זיקוקים של הארה. נקודת ההתחלה הייתה ידועה אך הסיום (כמו תמיד) אינו ידוע, רק מורגש, מציץ לרגע ואז שוב נעלם, מזכיר שסופים הם רק אשלייה של הדמיון.
In this journey, i had it all. Moments of disbelief, mixed with flares of enlightment. The starting point was known but the ending (as always) was not, only felt, glancing for a moment, and then vanish again, as a remainder that ends are only figments of our imagination.
ישבתי ושירבטתי לי מבנה ארגוני של אתר בידיים, והיום (2014) אני יכול לומר בחיוך שבסוף אנחנו הולכים ומתקרבים לאותו חזון ארגוני. את המדדים להצלחה כבר מזמן השלמנו.
היה במסע הזה הכל. רגעים של כפירה מעורבבים עם זיקוקים של הארה. נקודת ההתחלה הייתה ידועה אך הסיום (כמו תמיד) אינו ידוע, רק מורגש, מציץ לרגע ואז שוב נעלם, מזכיר שסופים הם רק אשלייה של הדמיון.
In this journey, i had it all. Moments of disbelief, mixed with flares of enlightment. The starting point was known but the ending (as always) was not, only felt, glancing for a moment, and then vanish again, as a remainder that ends are only figments of our imagination.
לאחר שבחודשים הראשונים הבנתי שזה הולך להיות הרבה יותר גדול מבלוג אישי שלי, התחלתי לעבוד עם חבר מעצב (תומר מרקוביץ', מומלץ ביותר), וחבר מתכנת, על פיתוח האתר החדש שאמור להיות בנוי כבר יותר כמו מגזין מאשר בלוג אישי – חלוקה לנושאים, כתיבה רבת משתתפים, עריכת תוכן פשוטה יותר -, וגם להיות קצת יותר נעים לעין. לקריאה נוספת, "בידיים" מכה שנית.
היה במסע הזה הכל. רגעים של כפירה מעורבבים עם זיקוקים של הארה. נקודת ההתחלה הייתה ידועה אך הסיום (כמו תמיד) אינו ידוע, רק מורגש, מציץ לרגע ואז שוב נעלם, מזכיר שסופים הם רק אשלייה של הדמיון.
In this journey, i had it all. Moments of disbelief, mixed with flares of enlightment. The starting point was known but the ending (as always) was not, only felt, glancing for a moment, and then vanish again, as a remainder that ends are only figments of our imagination.
מתוך רצון לקחת את האתר צעד קדימה, ואחרי שנתיים של הפעלת בידיים ללא משאבים פיננסיים בכלל. החלטתי להתחיל עם הרעיון של מעגל חברים תומכים. לצורך זה השקעתי לא מעט שעות תכנות ועיצוב, ויצרנו מערכת שלמה של חברים עם מדרגות חברות וכל הבלאגן. עוד על הקמפיין אפשר לקרוא כאן – מהו אתר בידיים?.
היה במסע הזה הכל. רגעים של כפירה מעורבבים עם זיקוקים של הארה. נקודת ההתחלה הייתה ידועה אך הסיום (כמו תמיד) אינו ידוע, רק מורגש, מציץ לרגע ואז שוב נעלם, מזכיר שסופים הם רק אשלייה של הדמיון.
In this journey, i had it all. Moments of disbelief, mixed with flares of enlightment. The starting point was known but the ending (as always) was not, only felt, glancing for a moment, and then vanish again, as a remainder that ends are only figments of our imagination.
לאחרונה התבהר לי שיחד עם המחקר והתיעוד ב"בידיים" שהולכים וצוברים תאוצה, גובר גם צורך במנגנון שיוכל לעשות סדר. בעוד ש"בידיים" משמש כמערכת התיעוד הכרונולוגית, ה"מלוכלכת" בשאלות, תהיות ודיונים, הבנתי שיש לנו צורך בהשמשת כלי שיציג את המחקר בצורה נקייה, עדכנית וא-כרונולוגית. אקו-ויקי מתאימה לזה בול.
היה במסע הזה הכל. רגעים של כפירה מעורבבים עם זיקוקים של הארה. נקודת ההתחלה הייתה ידועה אך הסיום (כמו תמיד) אינו ידוע, רק מורגש, מציץ לרגע ואז שוב נעלם, מזכיר שסופים הם רק אשלייה של הדמיון.
In this journey, i had it all. Moments of disbelief, mixed with flares of enlightment. The starting point was known but the ending (as always) was not, only felt, glancing for a moment, and then vanish again, as a remainder that ends are only figments of our imagination.
ספירלת הלמידה הפעילה, שיתוף בתכנון בידיים, 14.6.12
בקורס פרקמלצ'ר מתקדם של גלעד מרגלית ודרך היער הצגתי את תהליך התכנון של המעבדה הוירטואלית לקיימות מהזווית האישית שלי. ההצגה נוגעת בעבר, הווה ועתיד של המעבדה, והיא מוצגת דרך ספירלת הלמידה שמנחה את התקדמות התכנון.
היה במסע הזה הכל. רגעים של כפירה מעורבבים עם זיקוקים של הארה. נקודת ההתחלה הייתה ידועה אך הסיום (כמו תמיד) אינו ידוע, רק מורגש, מציץ לרגע ואז שוב נעלם, מזכיר שסופים הם רק אשלייה של הדמיון.
In this journey, i had it all. Moments of disbelief, mixed with flares of enlightment. The starting point was known but the ending (as always) was not, only felt, glancing for a moment, and then vanish again, as a remainder that ends are only figments of our imagination.
מפגשי החוקרים נוצרו מתוך הרצון ליצור איזו שהיא זיקה לאתר כפרוייקט אחד. הרעיון של חוקרים כישות נפרדת מהגולשים נזנח מאז, אך מפגשי הפסגה הללו, שהפגישו ממיטב המוחות של הפרמקלצ'ר והקיימות עשה-זאת-בעצמך היו מהנים ומעשירים ביותר. בסוף המפגש המשובים היו טובים, והתחלנו להתכונן למפגש השני, שהיה אמור לקחת אותנו צעד אחד קדימה, מבחינה ארגונית.
[magny image="http://www.permaculche.com/wp-content/uploads/2014/10/מפגש-חוקרי-בידיים-הראשון.jpg" title="תכנון מפגש החוקרים הראשון, 7.9.2012" description="" align="right" click="1" scroll_zoom="1" small_image="" canvas_mode="1" maxwidth="925px" zoom="2.5" dia="400px" skin="new-im-frame-photo,new-title-below,new-description-off,new-slider-below,new-im-magnifier-light" ]
תוצרים מ"קפה עולם", מתודה מצויינת לסיעור מוחין, בהנחייתו של יואב:
היה במסע הזה הכל. רגעים של כפירה מעורבבים עם זיקוקים של הארה. נקודת ההתחלה הייתה ידועה אך הסיום (כמו תמיד) אינו ידוע, רק מורגש, מציץ לרגע ואז שוב נעלם, מזכיר שסופים הם רק אשלייה של הדמיון.
In this journey, i had it all. Moments of disbelief, mixed with flares of enlightment. The starting point was known but the ending (as always) was not, only felt, glancing for a moment, and then vanish again, as a remainder that ends are only figments of our imagination.
היה במסע הזה הכל. רגעים של כפירה מעורבבים עם זיקוקים של הארה. נקודת ההתחלה הייתה ידועה אך הסיום (כמו תמיד) אינו ידוע, רק מורגש, מציץ לרגע ואז שוב נעלם, מזכיר שסופים הם רק אשלייה של הדמיון.
In this journey, i had it all. Moments of disbelief, mixed with flares of enlightment. The starting point was known but the ending (as always) was not, only felt, glancing for a moment, and then vanish again, as a remainder that ends are only figments of our imagination.
היה במסע הזה הכל. רגעים של כפירה מעורבבים עם זיקוקים של הארה. נקודת ההתחלה הייתה ידועה אך הסיום (כמו תמיד) אינו ידוע, רק מורגש, מציץ לרגע ואז שוב נעלם, מזכיר שסופים הם רק אשלייה של הדמיון.
In this journey, i had it all. Moments of disbelief, mixed with flares of enlightment. The starting point was known but the ending (as always) was not, only felt, glancing for a moment, and then vanish again, as a remainder that ends are only figments of our imagination.
היה במסע הזה הכל. רגעים של כפירה מעורבבים עם זיקוקים של הארה. נקודת ההתחלה הייתה ידועה אך הסיום (כמו תמיד) אינו ידוע, רק מורגש, מציץ לרגע ואז שוב נעלם, מזכיר שסופים הם רק אשלייה של הדמיון.
In this journey, i had it all. Moments of disbelief, mixed with flares of enlightment. The starting point was known but the ending (as always) was not, only felt, glancing for a moment, and then vanish again, as a remainder that ends are only figments of our imagination.
היה במסע הזה הכל. רגעים של כפירה מעורבבים עם זיקוקים של הארה. נקודת ההתחלה הייתה ידועה אך הסיום (כמו תמיד) אינו ידוע, רק מורגש, מציץ לרגע ואז שוב נעלם, מזכיר שסופים הם רק אשלייה של הדמיון.
In this journey, i had it all. Moments of disbelief, mixed with flares of enlightment. The starting point was known but the ending (as always) was not, only felt, glancing for a moment, and then vanish again, as a remainder that ends are only figments of our imagination.
אפשר לראות את המדריך הזה יותר כצ'ק ליסט למדריך טוב בשילוב דוגמאות בתוך האתר שממחישות את כוונתי. המטרה היא שכל חוקר יוכל לפתוח את המדריך ולנסות לדאוג למלא כמה שיותר מהסעיפים ברשימה, על מנת לייצר את המדריך האיכותי ביותר שיוכל לתעד ולכתוב. לקריאת המדריך, כאן.
היה במסע הזה הכל. רגעים של כפירה מעורבבים עם זיקוקים של הארה. נקודת ההתחלה הייתה ידועה אך הסיום (כמו תמיד) אינו ידוע, רק מורגש, מציץ לרגע ואז שוב נעלם, מזכיר שסופים הם רק אשלייה של הדמיון.
In this journey, i had it all. Moments of disbelief, mixed with flares of enlightment. The starting point was known but the ending (as always) was not, only felt, glancing for a moment, and then vanish again, as a remainder that ends are only figments of our imagination.
אסף צ'רטקוף, הסדנא הקהילתית לקיימות ו"בידיים" - יום כדור הארץ, המרכז הבינתחומי, בית הספר לקיימות, 22.4.2013
ביום כדור הארץ האחרון (ה-22.4.13) נערך יום עיון תחת הכותרת "איך מקדמים צריכה מקיימת?" במרכז הבינתחומי בהרצליה. לסיקור המלא של יום העיון – http://www.bayadaim.org.il/5U4
היה במסע הזה הכל. רגעים של כפירה מעורבבים עם זיקוקים של הארה. נקודת ההתחלה הייתה ידועה אך הסיום (כמו תמיד) אינו ידוע, רק מורגש, מציץ לרגע ואז שוב נעלם, מזכיר שסופים הם רק אשלייה של הדמיון.
In this journey, i had it all. Moments of disbelief, mixed with flares of enlightment. The starting point was known but the ending (as always) was not, only felt, glancing for a moment, and then vanish again, as a remainder that ends are only figments of our imagination.
קשה להאמין אבל הוא כבר בן שלוש. אני זוכר איך בהתחלה עוד הסתכלתי שבע פעמים ביום כדי לראות כמה נכנסו לאתר, ומי עשה לייק ולאיזה תוכן. ככה זה בהתחלה. כל צעד שהוא עושה, צביטה קטנה בלב. אולי הוא לא יצליח? אולי יפול? לתיעוד המלא, באתר בידיים – כאן.
היה במסע הזה הכל. רגעים של כפירה מעורבבים עם זיקוקים של הארה. נקודת ההתחלה הייתה ידועה אך הסיום (כמו תמיד) אינו ידוע, רק מורגש, מציץ לרגע ואז שוב נעלם, מזכיר שסופים הם רק אשלייה של הדמיון.
In this journey, i had it all. Moments of disbelief, mixed with flares of enlightment. The starting point was known but the ending (as always) was not, only felt, glancing for a moment, and then vanish again, as a remainder that ends are only figments of our imagination.
היה במסע הזה הכל. רגעים של כפירה מעורבבים עם זיקוקים של הארה. נקודת ההתחלה הייתה ידועה אך הסיום (כמו תמיד) אינו ידוע, רק מורגש, מציץ לרגע ואז שוב נעלם, מזכיר שסופים הם רק אשלייה של הדמיון.
In this journey, i had it all. Moments of disbelief, mixed with flares of enlightment. The starting point was known but the ending (as always) was not, only felt, glancing for a moment, and then vanish again, as a remainder that ends are only figments of our imagination.
בכל הנוגע לאתר בידיים – האתר ממשיך להחזיק מעמד, אבל אנחנו כבר מתכוננים לשלב הבא. אני לא יכול לספר לכם על התכניות שלנו, כי הן עדיין על שולחן השרטוטים, אבל אם הכל יילך כמו שצריך, האתר הזה עוד יגיע רחוק מאוד. בנתייים אגניב כאן תמונה אחת מהאפיון המקיף שכתבנו לגירסה 3.0 של האתר, ואספר שאנחנו עובדים על המודל הכלכלי של האתר, והפעם כצוות. תם ולא נשלם.
היה במסע הזה הכל. רגעים של כפירה מעורבבים עם זיקוקים של הארה. נקודת ההתחלה הייתה ידועה אך הסיום (כמו תמיד) אינו ידוע, רק מורגש, מציץ לרגע ואז שוב נעלם, מזכיר שסופים הם רק אשלייה של הדמיון.
In this journey, i had it all. Moments of disbelief, mixed with flares of enlightment. The starting point was known but the ending (as always) was not, only felt, glancing for a moment, and then vanish again, as a remainder that ends are only figments of our imagination.