תכנון על: סקייפ עם גלעד, אוקטובר 2012

מספר שאלות שגלעד שאל כעבודה מקדימה לפגישה לקראת  שנת הדיפלומה השנייה.

האם ואיך אתה רואה את עצמך ממשיך בדיפלומה?

• אני רואה את עצמי ממשיך. התהליך יוצר איזה שהיא מסגרת בתוך הבלאגן שקוראים לו העשייה שלי.
• אני רואה את עצמי מתרכז בסידור של התהליך. עד עכשיו הרבה דלתות נפתחו. עכשיו אני צריך להתחיל לסגור ולהתמקד.

מה המטרות והצרכים?
מטרות

• ההשלמה בפני עצמה היא מטרה שהיא אמצעי.
• פרנסה נאותה, כמובן – להצליח להביא את עצמי למצב שבו אני מתפרנס ממה שאני אוהב, ואוהב את מה שאני מתפרנס ממנו. זה לא מאוד רחוק עכשיו, חוץ מזה שהפרנסה לא מספקת.
• ללמוד לסיים פרוייקטים בלי להשאר עם הלשון בחוץ

צרכים

• לענות על המטרות (:
• תאריכים, דד-ליינים (שיהיו רכים, אבל קיימים) – כדי למנוע את המצב שחודש לפני ההגשה אני אצטרך לעבד את הכל באטרף

תיעוד (יש לך כבר..)
יש לי תיעוד, אבל אני צריך לעשות בו סדר. זאת משימה שלי כמובן, אבל אני צריך פידבק, ודד-ליינים.

הגשה לגאיה?
אני מעוניין, במה זה כרוך?

ליווי אישי יותר?
למה הכוונה?

התמקצעות והתמקדות בתחומים שונים?
זה די קורה בפני עצמו – אני מתמקד במקור פתוח וטכנולוגיות נאותות.

איזו מסגרת תמיכה אתה צריך?
זאת שאלה טובה, וקצת קשה לי לומר במדויק. אולי סוג של מפגשי פידבק על תיק התכנון הכולל – נניח שלושה חודשים ליצור מבנה ולהתחיל לתפור את החורים, ואז לתת פידבק מול זה (ארבעת השאלות + כל מה שבא) ולהמשיך משם.

Post By אסף צ'רטקוף (207 Posts)

היה במסע הזה הכל. רגעים של כפירה מעורבבים עם זיקוקים של הארה. נקודת ההתחלה הייתה ידועה אך הסיום (כמו תמיד) אינו ידוע, רק מורגש, מציץ לרגע ואז שוב נעלם, מזכיר שסופים הם רק אשלייה של הדמיון.

In this journey, i had it all. Moments of disbelief, mixed with flares of enlightment. The starting point was known but the ending (as always) was not, only felt, glancing for a moment, and then vanish again, as a remainder that ends are only figments of our imagination.

Website: → אספצ'ה עושה פרמקלצ'ר

Connect