(בידיים) סוף עונת התפוזים, 18.2.12
אלו מאיתנו שממש אוכלים את הפירות של עצי ההדר שלהם, זאת בערך התקופה שבה כבר אי אפשר להגיע – גם לא עם סולם – אל הפירות שבראש העץ. מכשיר נחמד שבניתי בעצמי כדי להתגבר על הבעיה הזו בקנה מידה הביתי.
היה במסע הזה הכל. רגעים של כפירה מעורבבים עם זיקוקים של הארה. נקודת ההתחלה הייתה ידועה אך הסיום (כמו תמיד) אינו ידוע, רק מורגש, מציץ לרגע ואז שוב נעלם, מזכיר שסופים הם רק אשלייה של הדמיון.
In this journey, i had it all. Moments of disbelief, mixed with flares of enlightment. The starting point was known but the ending (as always) was not, only felt, glancing for a moment, and then vanish again, as a remainder that ends are only figments of our imagination.
Website: → אספצ'ה עושה פרמקלצ'ר
Connect
Comments are closed, but trackbacks and pingbacks are open.